המרחק בין מלחמה לשלום הוא מרחק של מילה אחת - גזענות - הפחד שהשונה ממני אינו נחות. רעיונית מתכון מישאל עם זה, נכתב על פי ערכי החשיבה הסביבתית; חשיבה שמטרתה להתוות דרך לבניית יחסי אמון בין תרבויותינו השונות.
זה שנים רבות שמתקיימת מחלוקת בין גוש השמאל ובין גוש הימין, בדבר הגדרת גבולותיה הגיאוגרפיים של המדינה. מחלוקת זו מכלה כל סיכוי לקירוב חברתי ותרבותי בין הזרמים האידאולוגיים השונים בקרבנו, עד כדי סיכון לעצם המשך קיומה של מדינת ישראל כבר בעתיד הלא רחוק. הצעה לשיח סדר היום הציבורי - משאל עם להגדרת גבולותיה של המדינה.
אסטרטגיה אידיאולוגית:
תהליך משאל העם יפעל על פי העיקרון: "שלום עם שכנים מתחיל בשלום בבית".
עקרונות מנחים כלליים לצורך במשאלי עם:
1. חופש הביטוי ולקיחת האחריות של הפרטים בחברה - בעידן התקשורת הגלובלית, שהיא היסוד הקיומי הטכנולוגי השני בחשיבותו לבני האדם לאחר שעון הזמן, נעשה עיצוב הדעת של הפרטים וקבוצות האוכלוסייה השונות עצמאי וממוקד יותר. האוכלוסייה בכל טריטוריה רוצה להיות מעורבת יותר ויותר בתהליך קבלת ההחלטות על עתידה, ובכך היא גם מפנימה את מחויבותה להחלטות המתקבלות, ואף מחזקת בכך את הדמוקרטיה.
2. שיעור אזורי בדמוקרטיה - בתחילת 2002 הודיעה ערב הסעודית על יוזמת שלום, המתקבלת בברכה עקרונית, אך בניגוד לאופייה הדמוקרטי של המדינה (ישראל היא חזית הדמוקרטיות של העולם המערבי ). יוזמה זו משרטטת קווים על המפות, תוך המשך שחיקת "הרגישות החברתית" מצידם של המנהיגים, אשר נוטים להכתיב את עמדתם בכל דבר ועניין ביחסם לאוכלוסייה. אוכלוסיית מדינת ישראל צריכה לתת "דוגמה אישית" לעצמה ולשכנותיה, ביישום הדמוקרטיה הלכה למעשה. במילים אחרות, עריכת "שיעור בדמוקרטיה" לאזרחי מדינת ישראל, לעיני העולם כולו.
1. אופק מדיני - עריכת משאלי העם תגבש את עמדתה של המדיניות הפוליטית בישראל לקראת השכנת "השלום".
2. התמקדות בבעיות האמיתיות - סוף הסכסוך יאפשר את התמקדותו המוחלטת של השלטון בתיעול המשאבים הכלכליים והאנושיים, לטובת הטיפול בבעיות החברה ופיתוח התשתיות הפיזיות הנחוצות לקיומנו.
3. התשובות למשאל יהיו במילים: כן, לא, ישראלי ופלסטיני בלבד.
משאלי העם:
לשם קביעת גבולותיה הגיאוגרפים של המדינה, עלינו להגדיר תחילה את הסוגיות שנתונות במחלוקת:
1. ירושלים
א. שלמה או מחולקת - על מנת להשכין שלום באזורנו, ולאור המציאות הדמוגרפית והיותה של ירושלים המרכז הדתי המשותף החשוב ביותר לשלוש הדתות, יהיה עלינו להכיר בעובדה, כי חלקים מירושלים יאלצו לעבור את מבחן משאל העם, כדי להחליט באם היא תישאר בריבונות ישראלית מלאה.
ב. השליטה בעיר העתיקה - השליטה בעיר העתיקה תישאר בריבונות ישראלית, עד אשר יקום שלטון בינלאומי לעיר, אם בכלל.
ג. השליטה על המקומות הקדושים - כיום מוצע, כי מסגד אל-אקצא ורחבת הר הבית יישארו בשליטה פלסטינית, ואילו הכותל המערבי יישאר בשליטה ישראלית. פתרון זה לא מקובל על מגזרים רחבים בקרב האוכלוסייה היהודית והנוצרית, שלמדו, כי באין פיקוח על סמלי הקדושה של שתי דתות אלו, נערכות חפירות ארכיאולוגיות ובנייה במתחם ללא שליטה, וכן פעולות כפויות אחרות. אנו מציעים הקמת מועצה ריבונית עליונה לשלוש הדתות, שתנהל את ענייני המקומות המקודשים המשותפים להן (1).
ד. עתיד מזרח ירושלים - מצד אחד, במשך שנים רבות מייחלת האוכלוסייה הפלסטינית לבירה במזרח ירושלים. מצד אחר, תושבי מזרח ירושלים נהנים היום משירותים שלטוניים ותעסוקתיים של מדינת ישראל. לכן יהיה עליהם לבחור, תחת איזה שלטון הם ירצו לחיות.
משאל עם זה נועד לתושבי מזרח ירושלים בלבד, והוא ייערך בתנאים הבאים:
- המשאל ייעשה בפיקוח האו"ם
- המשאל יהיה מותנה בהשתתפות של לפחות 70% מקרב האזרחים (שאם לא כן, תישאר השליטה בידי ישראל)
משוכות אלו נועדו למנוע לחצים מכל סוג שהוא על האוכלוסייה בעת המשאל, וליצור שקיפות מלאה של תהליך המשאל.
השאלות הנוגעות לירושלים:
1. משאל לכל תושבי מדינת ישראל בשאלה: האם תמורת שלום עם מדינות ערב ותיעול המשאבים שלנו לטיפול בחברה ובבעיות הסביבתיות, תסכים/י:
א. להקמת מועצה ריבונית עליונה לשלוש הדתות על כל המקומות המקודשים המשותפים לנו?
ב. להפיכתה של העיר העתיקה לעיר בינלאומית, לאחר הקמת מוסדות שלטון מתאימים?
2. משאל לתושבי מזרח ירושלים בשאלה : ריבונות של איזו מדינה את/ה בוחר/ת?
2. חזרה לגבולות 67' על פי ההצעה הסעודית - סוגיית רמת הגולן (2), ההתנחלויות ביו"ש ובחבל עזה
במשך שנים רבות בנתה לעצמה האוכלוסייה ישראלית חיים שלמים, בתמיכת ממשלות ישראל, באדמות שנכבשו במלחמת ששת הימים - חיים חברתיים, כלכליים, תרבותיים, באיכות סביבתית טופוגרפית הייחודית לכל אזור ואזור.
בבואנו לקבוע היום את גבולותיה של המדינה, אל לנו לכפות את מעברן המיידי של האוכלוסיות הללו לקווים שמעבר לגבולות 4 ביוני 67', מהסיבות הבאות:
א. בתקופה, בה קיים קושי עצום במציאת מקומות תעסוקה, יש לשמור על יציבות האוכלוסיות, ככל שניתן.
ב. הקושי במציאת דיור הולם למאות אלפי אזרחים ואזרחיות, שיתאים להרגלי חייהם הנוכחיים.
ג. ההפסד הכלכלי העצום של המדינה, על המשאבים שהושקעו בפיתוח השטחים השונים.
ד. עלות פיצוי האוכלוסייה, על עקירתה בידי המדינה באופן חד צדדי.
ה. בעידן של שלום יש ליצור יחסים בוני אמון בין התרבויות השונות.
הדרך המוצעת:
דרך מוצלחת ומוכחת לקירוב בין תרבויות היא התהליך שנעשה בין הבריטים לסינים בהונג קונג ("שיטת הונג קונג").
יישום תפיסה זו מציע, למשל, כי התנחלויות המאוכלסות בלמעלה מ-x משפחות (יש לקבל נתון סטטיסטי של עלות האחזקה השוטפת של ההתנחלות למדינה מול עלות ההתנחלות), יישארו למשך 15 שנים תחת שלטון ישראלי. לאחר תקופה זו ובמהלכה, יחליטו התושבים הללו באם הם רוצים לעבור ולחיות תחת שלטון פלסטיני, או למכור את רכושם ולעבור לתוך גבולותיה של מדינת ישראל.
תמורת שטחים, שבהם מתקיימת אוכלוסייה המונה אלפי אזרחים ואזרחיות (כדוגמת אריאל), שיסופחו למדינת ישראל, ושטחים אחרים הכרחיים להמשך הרצף הטריטוריאלי של מדינת ישראל (כדוגמת אזור לטרון) - תיתן מדינת ישראל שטחים טריטוריאליים בגודל שווה לרשות הפלסטינית.
השאלה הנוגעת לחזרה לגבולות 67':
משאל לכלל אזרחי מדינת ישראל: האם תמורת הכרת מדינות העולם בגבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל, ויצירת יחסים בוני אמון בין התרבויות השכנות, תסכימ/י להיפרדות האוכלוסיות על פי עקרון שיטת הונג קונג, והחלפת שטחים למען רצף טריטוריאלי?
(בצמוד לשאלה זו, רצוי להציג מפה מפורטת של היישובים והשטחים שיוסרו, יישארו ויוחלפו )
1. החלטה חיובית בנושא גם תחל לסלול את הדרך להפרדת הדת מהשלטון במדינה (דרך חיים ולא תפיסת עולם)
2. להציע לסורים יחסים בוני אמון, על ידי כריית תעלת מים מתורכיה לשרות האזור.
· במקביל למשאל העם לאוכלוסיית המדינה, יערך משאל עם לאוכלוסייה הפלסטינית בדבר המבנה השלטוני הרצוי להם. את המבנים השלטוניים למשאל העם, יציגו הפלגים האידאולוגים השונים המיצגים את זרמי האוכלוסייה ברשות. בכך גם נקיים את בקשת יו"ר הרשות "לשלום של אמיצים".
· תמיכת המיעוטים במדינה ביוזמה דמוקרטית זו, להערכתי תבנה גם יחסי אמון בינם לבין הרוב במדינה, בשאיפתם לשוויון הזדמנויות.
· מומלץ מאד כי כל הקמפיין לעיצוב דעת הקהל ליוזמה זו ישען על האג'נדה הסביבתית.
Copyright
© D.E 2002
|
