מהו הרעיון שמאחורי ועידת נוער ארצית?
שיתוף נוער בוגר בעיצוב עתידו במדינת ישראל.
אם לתאר תיאור קצר וציורי את מצב יחסי הגומלין שבין אוכלוסיית המדינה ובין השלטון ובינה
ובין סביבת קיומנו, אזי הכרכרה החברתית שלנו כבר התהפכה מזמן. למרות זאת הסוסים עדיין
שועטים קדימה ובכל מהמורה בדרך נתלש עוד חלק מהכרכרה הנגררת; עוד חלק מנורמות
המוסר ומהמכנים המשותפים לנו המעגנים את לכידותינו החברתית כעם וכאוכלוסייה במדינה.
יתרה מזאת, ההתייחסות לעתיד הדורות הבאים בתוך הקלחת הזאת נדחקת לשוליים.
לאור תיאור זה מתבקש מענה ייחודי וחדשני שיעמיד שוב את הכרכרה על גלגליה.
* חשוב לציין שהיוזמה מנוסחת מתוך דגש על האופן שבו יהיה אפשר להשיג את מרב ההשפעה על
השלטון ועל דעת הקהל, בלי לערער את מעמדם של מעצבי המדיניות.
א. עם השנים התגבשו בוועדות ארציות ובינלאומיות סביבתיות וחברתיות שונות החלטות
ומסקנות חשובות מאוד. אבל עקב חששם של מנהיגים מפני אי יציבות שלטונית במדינה,
לא היה אפשר ליישמן. בנסיבות הללו, רק יצירת מכניזם מדיני חדש, בו נוער בוגר יאפשר
למנהיגים מנוף לגיטימי בדעת הקהל ליישם החלטות שונות הנוגעות לסביבת קיומנו, מנוף שהוא מחויב המציאות.
ב. בארץ ובעולם פועלים ארגונים רבים מאוד, שנציגיהם רואים כולם בעצמם מועמדים
ראויים לשבת בכל ועידה ארצית. כדי לא לפגוע בשום ארגון, תהיה ועידת הנוער גוף ניטרלי
שייעזר בניסיון ובידע של מומחים מכל ארגון שייעתר לסייע בתחום התמחותו. כך ייווצר
מכניזם שפותר את הבעיה הסבוכה של עיצוב מנגנון בעל השפעה חברתית וישנה בהדרגה את
סדרי העדיפויות במדינה.
ג. מיסוד מנגנון מדיני חדש זה, יחסוך שפיכות דמים וניצול לא נכון של משאבי כדור הארץ
מאחר שבראשו יעמוד מנהיג (או מנהיגה) בעל שם שינווט במתינותו ובהבנתו את רצונות
הנוער בעיצוב עתידו אל מול מעצבי המדיניות כאשר לצדו יעמוד חבר נאמנים שבין היתר
יתרום להגברת מודעות דעת הקהל להחלטות המתקבלות ובעת הצורך יבקר אותן.
ה. ההסתכלות העכשווית של רבים מארגוני NGO`S על הממסד כולו, והמגמות הנגזרות
מכך על לכידותו החברתית של המין האנושי ניכרת באובדן ההפנמה של המכנים המשותפים
לנו ושחיקת נורמות המוסר עד דק. (יש ביניהם קבוצות הולכות וגדלות המעורבות בהפגנות
ובמחאות) ולדעתי, רק ועידת נוער ארצית תאזן עם הזמן את גישתם של הארגונים הללו כלפי
הממסד.
ה. פעילות ועידה שכזאת תאפשר בעתיד לשלטון במדינה, לגזור החלטות חוקתיות שיישענו
על מסקנותיה.
תמצית מבנה הוועידה
א. מכל רשות עירונית ומועצה אזורית ייבחרו בן ובת לשמש נציגים לוועידה.
ב. גיל הנציגים יהיה עד 25 ( הגדרת נוער על-פי הקריטריונים של האו"ם).
ג. תקופת כהונת הנציגים תהיה שנתיים (נתון לשינוי) ותוכר להם בנקודות במסגרת לימודיהם הגבוהים.
ד. כל נציג יהיה רשאי להצביע על-פי צו מצפונו וכפי הבנתו האישית את המציאות הקולקטיבית.
ה. לא יתאפשרו בוועידות הללו דיונים נפרדים של נשים וגברים (כדי שבתהליך קבלת ההחלטות תנוטרל כל משמעות דתית או תרבותית הרלוונטית לזרם כזה או אחר מאוכלוסיית העולם).
ו. כל המידע על התנהלות הוועידות יופיע באתר אינטרנט, כדי ליצור שקיפות מוחלטת.
ז. כל תכני הוועידה יהיו בשפה העברית, במעמד של שפה ראשונה וערבית ואנגלית במעמד של שפה שנייה.
ח. יו"ר הוועידה יהיה מנהיג (או מנהיגה) של המדינה או של ארגון לשעבר, שיבחרו נציגי הנוער אחת לחמש שנים. בתהליך הבחירה ירצו המועמדים את משנתם העתידית באוזני נציגי הנוער.
ט. מנהיגים שיהיו מעוניינים להיבחר, ילוו את הוועידה כדי ללמוד את דרך התנהלותה.
י. את יו"ר הוועידה ילווה חבר נאמנים שיפקח על ההחלטות שיתקבלו ויבקר ויקדם אותן.
יא. יו"ר הוועידה יהיה רשאי לדון עם כל מנהיג או גורם אחר בתהליך קבלת ההחלטות.
יב. לקרן הוועידה ישולמו תמלוגים על פעילויות עסקיות שינבעו מבקשות הוועידה.
ת'כלס, מה תעשה ועידת נוער הארצית?
ועידת הנוער תגיש בקשות בלבד לנשיא המדינה בשני מישורים:
א. בתור קבוצה שלמה יעסקו הנציגים בנושאים חברתיים ארציים; נושאים שאחד מהם יקודם לבקשה בהצבעה דמוקרטית והשאר ייבחנו בשנים הבאות. הבקשה החברתית הארצית תוכל להיות סוגיה חינוכית חברתית, דוגמת נושא משותף ללימוד (בכך נתחיל להגדיר ולהפנים את המכנים המשותפים לנו כפרטים וכחברה לקירוב בין התרבויות השונות; מכנים משותפים המופיעים בכתבים שונים פרי עטי הנוגעים להקמת הוועידה).
ב. בתור קבוצה אזורית תוגש בקשה אזורית אחת בשנה לנושא טכנו-סביבתי שבצדו פיתוח עסקים ומקומות תעסוקה דוגמת:
1. טיפול במטמנות, מתקנים לטיפול בשפכים, ניקוי נחלים וכולי.
2. הקמת מרכזי סביבה אזוריים במדינה לתפקוד יעיל יותר בטיפול בתושבים. (בריאות - סעד, רווחה, שירותי הצלה ופיתוח תשתיות פיזיות).
3. דרכים לצמצום השימוש בחומרים פוסיליים לצורכי הפקת אנרגיה .
4. פיתוח חקלאות המתחשבת בתנאי האזור.
5. עידוד פיתוח תעשיות לחומרים ממוחזרים לשם צמצום דלדול משאבי כדור הארץ.
אופן הגשת הבקשות
בשנת 1996 פרסמתי לראשונה את תיאוריית שלושת השעונים. לפי התיאוריה בתמציתה, אם הנחת היסוד היא שזמן הוא המכנה המשותף הטכנולוגי הראשון במעלה למין האנושי, הרי חיי אוכלוסיית העולם מתנהלים על-פי שלושה שעונים:
שעון הזמן המתאר את תיאום פעילותנו היומיומית ביחס לסביבת קיומנו.
השעון הפוליטי שעון המשקף את תהליך קבלת ההחלטות במשטרים השונים החל
מהדיקטטורה ששעונה זה כמעט עומד מלכת, מעצם מרותו של המנהיג
המכתיב את המציאות על נתיניו לפי נוחיותו, וכלה בדמוקרטיות שבהן
הנבחרים מחפשים פרויקטים קצרי טווח כדי להציג לבוחריהם קבלות כל
ארבע שנים, ובכלל זה גם המנהג חסר היעילות שכל מחלוקת צריכה להביא
קודם כל לידי עימות ולאחר מכן להגיע אל שולחן הדיונים.
השעון האבולוציוני כאן בעצם איתני הטבע הם המנהלים את חיינו בהתאמה עם סביבת
קיומנו, דוגמת היערכותנו השונה בתחום המלבוש, המזון והאנרגיה לפי עונות
השנה.
· הסיבה לפיתוח תיאוריה זאת היא ההכרח להעלות למודעות הציבור שנדרשת סינכרוניזציה בין שלושת השעונים הללו בתהליכי קבלת ההחלטות כדי להבטיח את עתידם של ילדינו ושל הדורות הבאים;
כדי להטמיע באוכלוסייה ובמנהיגי העולם דרך חשיבה רעננה,
מקורית וחינוכית זאת.
כל בקשה שתוגש לבית המחוקקים תתואר על-פי שלושת השעונים:
* שעון הזמן - יתאר את ההיסטוריה של השתלשלות המאורעות עד לזמן הגשת הבקשה.
* השעון הפוליטי - יתאר את המצב החוקתי של הבקשה (ובכלל זה תקדימים) ואת המהלכים הפוליטיים שנעשו עד להגשת הבקשה.
* השעון האבולוציוני- יתאר את השיקולים, את הנימוקים ואת החזון שמאחורי הגשת הבקשה במתכונתה, וכן הערכת משך הזמן ליישומה.
כיצד יכולה ועידת נוער ארצית להשפיע על עתיד עולמנו?
הגשת שתי הבקשות השנתיות לנשיא המדינה בנוכחות ראש הממשלה תיעשה בטקס מיוחד ובו יו"ר הוועידה יקריא את תמציתן בנוכחותם (פירוט מלא של הבקשות יופיע באתר) לעיני התקשורת. במהלך השנה מאז הוצגו הבקשות הן יועברו לדיונים בבתי הספר ברחבי הארץ בכל הרמות. לתלמידים יתאפשר לחקור מדעית וכן ליצור יצירות אומנות סביב הבקשות הללו. (להמשיך ולפתח את הישגי הבינה האנושית).
במפגש השנתי הבא יסביר (נציב הדורות הבאים/מבקר המדינה/ היועץ המשפטי לממשלה - סוגיה לא סגורה ) קבל עם ועולם את סיכום נימוקי הממשלה ליישום הבקשות .
בקשות שהממשלה תחליט ליישם, יניעו בניית תהליכים כלכליים וחינוכיים חובקי ארץ, בה בשעה שבכל פרויקט אזורי ו/או ארצי ייושמו טכנולוגיות וכלים מדעיים מהמתקדמים ביותר, במימונן של חברות עסקיות שייבחרו במכרזים ויקבלו גם תמיכה התחלתית מקרן ועידת הנוער.
יו"ר הוועידה יעקוב אחר יישום הבקשות וידווח לנציגים על מעקבו (שיבוצע בשיטות דוגמת פארט וגאנט) שלוש פעמים בשנה. עיכובים מסיבות בירוקרטיות ביישום פרויקטים שונים שהתקבלו בהסכמת הממשלה, יניעו את הנציגים לצאת לתקשורת, לגייס את דעת הנוער וכל המעוניינים כדי לדרוש על כך הסברים מהמנהיגים הנוגעים בדבר.
להערכתי, תנופה מחשבתית ברמת ועידת נוער שכזאת תיצור איזונים חדשים שיבטיחו את עתידו של הנוער בפיתוח בר קיימא, שהוא צו השעה לשימור תהליך התפתחות הישגיה של הבינה האנושית. כמו כן הפן החינוכי יקבל ממד ארצי במישורים הנוגעים למכנים המשותפים שיהיו מוסכמים בלא הבדלי דת גזע או מין.
בעתיד יאפשר תהליך זה בניית כלים לנווּט התהליך הכלכלי של היצע מול ביקוש בקרב אוכלוסיית המדינה, גם בעיתות משברים סביבתיים עתידיים, מפניהם מתריעים היום טובי המדענים בעולם ובאלפיהם.
להערכתי, יוזמה זאת תשפיע ישירות על מעורבות האוכלוסייה בתרומה לקהילה, על עצירת מרוץ החימוש הגלובלי, בביסוס פסיכולוגי של הביטחון האישי על יסוד הבנת הסביבה, ולא על יסוד פחד מאלימות פיזית - קרי טרור.
איך הנכם יכולים לעזור להפוך את הרעיון למציאות?
א. בשלב הראשון תזדקק היוזמה להיערכות ארגונית בסיסית לשם היערכות פרסומית/יחצ"נית שתיקבע לפי סדר העדיפויות התקשורתי הראוי ולפי התכנים המלווים את היוזמה.
ב. בשלב השני, או בד בבד, תופץ היוזמה לוועידה באינטרנט (אתר קיים) ובתקשורת בשילוב מתכונת אינטראקטיבית, דוגמת שאלות נושאות פרסים על המכנים המשותפים לנו. רצוי להדגיש שמומלץ לנהל קמפיין זה ברוח הומוריסטית, כמובן בלי לפגוע ברצינות היוזמה .
ג. פרסום משאל למועמד או מועמדת לרשות הוועידה.
ד. פנייה לאמנים בעלי שם הידועים בתרומתם לקהילה, כדי לצוות אותם לחבר הנאמנים וכדי שיסייעו בקידום היוזמה.
ה. יצירת קשר עם מנכ"ל בית הנשיא, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד החינוך כדי לבדוק אופנים לשיתוף פעולה.
ו. בשלב השלישי,
א. הקמת צוות לבניית מבחן התאמה ארצי
למועמדים פוטנציאליים לתפקיד נציגים.
ב. הקמת צוות ארגון להקמת הוועידה וקשר עם משרדי מועצות
אזוריות ורשויות עירוניות לשם קידום המידע הנדרש
לפעילותה.
ג. היערכות בניית סדר יום לנציגים, ובכללו פעילות תרבותית
לשעות הפנאי.
ד. פנייה לרשות עירונית או מועצה אזורית שתארח את הוועידה
לתקופה של 10 שנים לפחות. הרשות המארחת תיהנה מעצם
היותה במרכז הפעילות החברתית והעסקית הנוגעת
לפרויקט.
לסיכום
תמיכתך ועזרתך נחוצות כדי שפרויקט חשוב זה יהיה מהלכה למעשה. את פֵרות הצלחת הפרויקט נקטוף אנחנו וילדינו, אם נצליח להשאיר להם עולם טוב יותר.
Copyright
© D.E 2002
|
